תיאור

האובססיה שלי נולדה מתוך תמימות ומתוך כוונות טובות ביום שבו מצאתי יומן כתוב בכתב יד מונח בין השיחים ליד בית מגורים גדול בשדרת לקסינגטון. גשם ירד באותו בוקר, והתכוונתי להחזיר את היומן למחרת, יבש ושלם.
אבל השארתי אותו אצלי.
השארתי אותו אצלי וקראתי אותו.
כעבור שבוע, כשגברו עליי הסקרנות ורגשות האשמה על כך שהחזקתי ברשותי סודות שאינם שייכים לי, ניסיתי להחזיר את היומן.
אלא שלא ציפיתי לפגוש אותו.
הגבר הזה, חסר הלב והסקסי להפליא, טוען שאינו יודע דבר על היומן שמצאתי ליד ביתו, אך הברק המסתורי בעיניו הכחולות־ירקרקות מעיד על משהו אחר.
בגבר הזה יש משהו שונה, משהו פגום ועם זאת קסום, ואני נמשכת אליו כמו אל מגנט.
יש רק בעיה אחת.
ככל שאני מכירה אותו, אני משוכנעת יותר ויותר שהיומן שייך לו.
ואני מקווה, מתוך אנוכיות טהורה, שאני טועה.