תיאור

הבוקר שאחרי אסון המסוקים בפברואר 1997 היה הרגע שבו רחל מדפיס-בן דור, תושבת הגליל ואם לחייל קרבי, קיבלה החלטה לפעול ליציאתם של חיילינו מלבנון ולא לחדול עד שתושלם המשימה.

רחל כינסה את חברותיה בצפון ויחד הן החליטו לדרוש מההנהגה לבחון מחדש את הקונספציה שלפיה השהות של צה”ל בלבנון מגינה על יישובי הצפון. ממפגש זה צמחה אחת מתנועות המחאה המשפיעות ביותר בתולדות מדינת ישראל, “ארבע אמהות” – לצאת בשלום מלבנון, שם סמלי שנבחר אף על פי שלא היו רק ארבע ולא רק אמהות. לאחר יותר משלוש שנים של פעילות אינטנסיבית הצליחה התנועה להניע את הממשלה לכבות את אש המלחמה בצפון, שבערה במשך 18 שנה.

סיפורה המרתק של תנועת “ארבע אמהות”, למן התהוותה ועד לסיום המלחמה בלבנון במאי 2000, מובא בספר זה מנקודת מבטה של רחל כמייסדת התנועה וכיו”ר שלה. בעזרת מסמכים מקוריים, שחלקם נחשפים לראשונה, היא מאפשרת מבט מבפנים על האתגרים המרובים ועל הקונפליקטים שעמדו בפני התנועה ועל הדרכים שבהן הצליחה להשיג את מטרותיה.

רחל היא רעיה ואם גאה בשלושת בניה ובמשפחות שהקימו; בזכות תמיכתם הצליחה להוביל תנועת מחאה ולסיים עבודת דוקטורט באוניברסיטה העברית בחקר המנהיגות הנשית בתלמוד. את ספרה היא מקדישה לכל אלה שהצליחו ויצליחו לתקן את המציאות הכואבת. גם אם תאבד להם הדרך וגם אם תתארך, יהפכו בה כל אבן עד שיגיעו ליעדם.