“הַפַּחַד מִפְּנֵי כִּשָּׁלוֹן הוּא הַדָּבָר הַמַּפְחִיד בְּיוֹתֵר, שֶׁמּוֹנֵעַ מֵהַרְבֵּה אֲנָשִׁים לְהַתְחִיל. הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לְהַגִּיעַ לְאָן שֶׁאַתָּה רוֹצֶה הִיא לַעֲשׂוֹת צַעַד בַּכִּוּוּן הַזֶה.
“וְהַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה הִיא – לְהַתְחִיל.”

“כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַרְשִׁים לְעַצְמֵנוּ לְהִכָּשֵׁל,
אֲנַחְנוּ מַרְשִׁים לְעַצְמֵנוּ לְהַצְלִיחַ.”

לְאָמָּנִים בְּרֵאשִׁית דַּרְכָּם. הֱיוּ סַלְחָנִים עִם עַצְמְכֶם. הַמְשִׁיכוּ בְּדַרְכְּכֶם. הַמַּאֲמָץ כְּדָאִי.