תיאור

סגן יגאל פסו חש בוטח מתמיד כשהביט בחייליו לוחמי פלוגה ג’ נערכים למסדר היציאה לקרב חייהם. הוא צריך היה להיאבק איתם חודשים ארוכים כדי להגיע לרגע הזה הגדול שבו באש ובמים ילכו אחריו, והנה הוא זכה. הוא בדק בקפידה שהחגור הדוק, שלא חסרים כדורים במחסניות ושהמימיה אינה משקשקת, טפח לחייל אחר חייל על השכם […] כשסיים התייצב שוב לנוכח הפלוגה ובדבריו שזר את שרשרת הגבורה מיהודה המכבי ועד הלום.

‘תשמרו על עצמכם, אני צריך אתכם שלמים […] אני לא רוצה סתם הסתערויות ומעשי גבורה, נהרוג אותם תורכי תורכי’, אמר […] לפסו היתה עוד הערה להוסיף, לחלוטין לא שגרתית. ‘כל הירא ורך הלבב, מי שמרגיש לא טוב, מפחד, לא רוצה, לא מסוגל, לא משנה לי הסיבה, שיקום ויגיד. מבחינתי הוא משוחרר. אין לי שום כעס עליו’. דממה נפלה.

אביחי בקר, יליד חדרה. בוגר הפנימייה הצבאית בחיפה והחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל – אביב. באוקטובר 1973 היה מפקד פלוגה בגולני ולחם ברמת – הגולן. היום עיתונאי ב”הארץ”.

* זהו תוסף לספר ולא הספר המקורי