תיאור
הספר הזה נכתב הודות ליומן ההעפלה שהמחבר רשם, בניותו סגור במבצר “קצר-שירין” בגבול עיראק איראן, כשהוא חולם על ישראל וירושלים.
המחבר היה חבר פעיל ומדריך בתנועת מחתרת ציונית, שפעלה בתנאים מסוכנים ביותר בעיראק. הוא ניחן בחושים מיוחדים, בעין חדה ובזכרון חזק. כך הוא נשאב לשרות המודיעין בצה”ל וממנו למוסד המרכזי למודיעין ולבטחון עד צאתו לגמלאות לאחר ארבעים שנות שרות רצוף.הודות לתכונותיו אלה, הצליח להעלות על הכתב את רשמיו, חוויותיו ממה שראה, קלט וזכר. הוא נתן לכך ביטוי נאמן ומרשים שמפעמת בו רוח יהודית, ציונית שורשית שהביאה אותו לישראל.
שלמה הלל, חתן פרס ישראל, היה שליח עלייה שפרץ את נתיב ההעפלה, שבו הפעיל המחבר לישראל, אין איש יותר בקיא משלמה הלל בנושא ההעפלה מעיראק. הוא כותב: “קראתי בהנאה מרובה את כתב היד של ספרך. זו הפעם הראשונה שיש יומן עם תאור כה מפורט, כה מדויק וכה מרגש של ההעפלה בהרים ובנחלים בצפון עיראק. אין ספק כי תאור מרשים זה מצליח להעביר לקורא את הסכנות בדרך לגאולה. הוא ראוי שתוציאו לאור ואני מאחל לך הצלחה.”
אלוף מאיר עמית, חתן פרס ישראל, אשר בהיותו ראש המוסד ביקר בכורדיסטאן ורתם את מנהיג הכורדים, מולא מוצטפא ברזאני, לנושא ההעפלה והצלת שארית הפליטה מבבל, כותב: “קראתי את, מסע ההעפלה הגורלי, שלך בשקיקה, התרשמתי מדבריך מאירי-העיניים שהוסיפו לי נדבכים של ידע. ספרך ‘שלום לך בגדאד’ ראוי לראות אור בהקדם ואין לי ספק כי רבים ביניינו ישכילו למקרא דבריך.”
פרופסור ארנון גוטפלד, מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב כותב: “יומן זה הנו עדות אישית, חשובה וראויה לפרסום. היא תביא לקורא, המעוניין בנושא, פרקים עלומים וחשובים מההיסטוריה של גלות בבל אם הגלויות החשובות, שהייתה לה תרומה אדירה לתקומה.”











חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.