תיאור

מגמתם של העיונים בששת פרקי הספר היא הבנה נכונה יותר של סוגיות עיוניות מסױמות בחסידות מחד גיסא ובמתנגדות מאידך גיסא כמו גם במשנתו של הרב קוק, הבנה שכמסתבר לא תיתכן כלל, ללא חשיפת מקורותיהן הקבלײם.

בהבנה זו יוכל הקורא למצוא תשובות לשאלות כגון: הכיצד זה ומדוע חיפשו אנשי האמונה הגדולים, ר’ נחמן מברסלב בזמנו והרב קוק בזמנו, מסילות אל ליבותיהם של מי שנחשבו בעיניהם ככופרים הגדולים בתקופתם? היאך הפך הרב קוק את אחת הסוגיות המרכזיות בתורת האלוהות של האר”י, סוגײת עיגולים ױושר, למנוף בחתירתו להציב בפני בני דורו את האידיאל המוסרי של האדם הישר? כיצד הגיעה תנועת המוסר בהתפתחותה הדיאלקטית אל התובנה, שאין להשתית את החינוך המוסרי של האדם על הפסיכולוגיה בלבד אלא יש להוסיף אל זו גם את החכמה, במלוא מובנה של מילה זו, משמע — אף את חכמת הסוד?

דומה ששאלות אלו עשױות להמחיש היטב את העובדה שהבירורים העיונײם שבפרקי הספר אין ענײנם להישאר נעולים במגדל השן האקדמי של חקר תולדות האידיאות בלבד אלא יש להם נגיעה ברורה לבעיות אקטואליות המעסיקות אותנו – חוקרים, כותבים וקוראים כאחד — בחײנו הממשײם כאן ועכשיו.