תיאור

זהו סיפורן יוצא הדופן של קומץ משפחות מרוסיה הצארית, רובן דתיות, שהקימו את חדרה ב-1891 תחת השלטון העות׳מאני. התשוקה שלהן לעבד אדמה בארץ ישראל גברה על הקדחת הקשה שהמיתה מחצית מן האנשים וגברה על הקשיים הפיזיים והרוחניים שליוו אותם בעשרות השנים הראשונות. הקורא ימצא בספר תיעוד על חייהם, על עיסוקיהם ועל יחסיהם של איכרי חדרה עם השלטונות העות׳מאני והבריטי ועם מדינת ישראל בראשיתה. הספר מתאר גם את יחסיהם המורכבים של איכרי חדרה עם השכנים הערבים והבדווים, את מערכת היחסים בינם לבין הפועלים העבריים, את המלחמה על השליטה במושבה ואת השפעתם של האיכרים על התפתחות היישוב. כל אלה מקבלים את ביטוים בספר על סמך תיעוד מפורט מתוך ארכיון הח’אן בחדרה, ואליהם מתלווים סיפורים היסטורים שיסייעו לקורא לעקוב אחר התפתחותה של חדרה מכפר נידח באימפריה העות’מאנית לעיר ואם במדינת ישראל.