ארקדי וחיים עובדים בבית מלון שהוא גם בבואה
של החברה הישראלית כולה – כור מצרף שמהגרים וּותיקים משמשים בו יחדיו, עבדים
מותשים המכלכלים בייאושם השקט תפאורת קרטון של יוקרה וכוח.

ארקדי חי עם אמו בבת ים ומנהל מערכת יחסים
מהוססת עם אנה. הוא מתמודד עם המציאות הסוגרת עליו באמצעות הפלגות תודעה קדחתניות,
ריטואלים של כאב מתובלים בהבזקים של נקמה.

חיים הוא גבר בשנות הארבעים לחייו, שמתגורר
בראשון לציון עם אשתו ובתו הקטנה. הוא כבר הגיע בעבר לדרגת מנהל מזון ומשקאות, ועדיין
שוגה באמונה שכישוריו יזכו אותו בקידום הנכסף במקום עבודתו הנוכחי. אבל די בתקרית
בגן הילדים של בתו לדחוף אותו למעשה קיצוני בקרב המאסף הפרטי שלו נגד הברבריות
הצרה עליו מכל עבר.

עמיחי שלו מוודע אותנו לחווייתם האינטימית של שני
גברים שלכודים בחדר המכונות המיוזע של הישראליות, ואין להם בררה אלא לסכן את המעט
שנותר להם בניסיון להרים את קולם ולו לרגע מעל לרעש המנועים.