תיאור

“גבולות מדיניים הם קצה הסכין שעליו תלויים המקורות המודרניים של מלחמה ושלום, חיים ומוות של יחידים ואומות’. דברים אלו שאמר מדינאי בריטי לפני כמאה שנה תקפים גם כיום. גבולות בין – לאומיים משקפים על – פי – רוב את שיווי המשקל שהיה קיים בין הכוחות המדיניים שעיצבו את קו הגבול בעת קביעתו, וקווי גבול אלו נוטים להישאר קבועים גם אם משתנה מאזן הכוחות. לא כך קרה וקורה בארץ – ישראל. גבולותיה של ארץ – ישראל עומדים היום במרכז הדיון הציבורי הפוליטי בארץ. ברקע דיונים אלו עומדות החלטות שנקבעו במאתיים השנים האחרונות. בפרק זמן זה נשתנו גבולותיה של ‘ארץ רבת גבולות’ זו פעמים רבות, יותר מכל מדינה אחרת, עד שאין כמעט אפשרות למצוא בשום אטלס את גבולה המדויק של מדינת ישראל, ותהליך זה טרם הושלם. הספר עוסק בשלב הראשון של תהליך קביעת גבולותיה של ארץ – ישראל בעת החדשה, בין השנים 1830 – 1947. מבחינה גיאוגרפית הוא כולל את המרחב המזרח תיכוני, שממנו נגזרה הטריטוריה שעוצבה מחדש כארץ – ישראל בשנים האלה נקבעו גבולות הארץ על – ידי הסכמים בין – לאומיים (ולא כתוצאה ממלחמות והחלטות חד – צדדיות) ועוצבו החלטות המשפיעות על גבולות מדינת ישראל כיום ויש להניח כי ישפיעו גם על גבולות העתיד. הספר סוקר את התהליכים המדיניים – פוליטיים שעמדו מאחורי החלטות התיחום של ארץ – ישראל בתקופות השונות ומציג את הנימוקים השונים שבהם השתמשו הצדדים בעת המשא – ומתן על התיחומים המדויקים של קווי הגבול. תקופתן של ההחלטות שנתקבלו בפרק הזמן היא חזקה כל – כך שלמעשה גבולות ההווה חוזרים לקווים שנקבעו קודם לכן, אף שהארץ עברה שינויים מדיניים, מלחמות ותיחומים ארעיים רבים. בכל הנוגע לגבולות ארץ – ישראל נראה כי העבר הוא חלק מההווה ואף ישפיע על העתיד.

פרופ’ גדעון ביגר הוא איש החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל – אביב. מחקריו עוסקים בעקר בגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ – ישראל בעת החדשה ומתוכם נגזר עיסוקו בתהליכים לקביעת גבולות מדיניים. היה חבר בצוות המשא – ומתן עם סוריה על קביעת הגבול בין שתי המדינות.