מלחמת העולם השנייה, חיילי מילואים גרמנים ביחידה מבודדת בפולין. ימיהם חולפים בין
הוצאה להורג של משלוחי יהודים המגיעים
למחנה ובין חיפוש יהודים נמלטים בסביבתם.

בבוקר חורפי קר אחד בורחים שלושה מהם מן
המחנה כדי לחפש יהודים – מפלטם היחיד
ממלאכת ההריגה. אם ימצאו יהודים במרחבי
השלג הקפואים שסביבם, ייאלצו להביאם למחנה,
ושם יוצאו להורג; אם יחזרו בידיים ריקות, יהיה
עליהם לשוב ולהשתתף בכיתת היורים. במשך
יום בחייהם של החיילים הקוראים מתוודעים
לעולמם הפנימי, לחייהם שלא במלחמה, לחברות
האינטימית הכפויה ביניהם, לכמיהתם לבית,
לשיבה לחיי השגרה ולמחוזות האנושיּות.

ספרו של הובר מנגָרֵלי כתוב כספר מתח שסופו
ידוע מראש. בלשון נקייה ונטולת מליצות הוא
מתאר את החורבן האטי שהמלחמה ממיטה גם על
ממלאי הפקודות בעל כורחם – את הבחירה בגסות
ובאטימות חושים כדי לא לכרוע תחת נטל המצפון,
את רגעי החמלה ושותפות הגורל בלב המאפליה.
זהו ספרו הראשון היוצא לאור בתרגום לעברית.