סופרת אוסטרלית מזדקנת, שעשתה לה שם בעולם, עורכת כמה נסיעות אל מחוץ לארצה – לאוניברסיטאות, כמרצה אורחת, ולביקור משפחתי – ובנסיעותיה אלה עושה את חשבון חייה ומסכמת כמה מהשקפות עולמה.

נושאי ההרצאות, לא כולן שלה, מגוונים: ה”ריאליזם”, בעיקר בכל הנוגע לספרות; “הרומן באפריקה”, והכוונה לרומנים של סופרים אפריקנים לא לבנים; “חיי בעלי החיים”, ובעצם היחס האכזרי של האדם לבעלי החיים המשמשים לו למאכל; “מדעי הרוח באפריקה” – הכנסייה הקתולית, פעולתה באפריקה וגישתה אל התרבות החילונית; “בעיית הרשע” – על הנאציזם והשלכותיו; ו”ארוס” – בשירה ובחיים. הספר מסתיים בגרסה משלה ל”אצל השער” הקפקאי.

אליזבת קוסטלו כולו כתוב בסגנון המדויק, המאופק והמעורר עניין של ג’.מ. קוטזי, חתן פרס נובל, המוכר לקוראינו מששת ספריו הקודמים שראו אור בהוצאת עם עובד, וביניהם מחכים לברברים, חייו וזמניו של מיכאל ק’ וחרפה (שלושתם ב”ספריה לעם”).