אַבָּא פִּרְסֵם מוֹדָעָה בָּעִתּוֹן – “דְּרוּשָׁה
עֶזְרָה!”

אַתָּה מִתְכַּוֵּן לִמְנַהֶלֶת
מֶשֶׁק בַּיִת? שָׁאַלְתִּי.

לֹא, אָמַר אַבָּא, אֲנִי
מִתְכַּוֵּן לְאִשָּׁה.

אַתָּה מִתְכַּוֵּן לְאִמָּא?

גַּם זֶה, אָמַר אַבָּא.

וְאָז, הִגִּיעַ מִכְתָּב
מִשָּׂרָה, שֶׁגָּרָה בִּמְדִינַת מֵיין וְאוֹהֶבֶת אֶת הַיָּם.

אָחִי כָּלֵב וַאֲנִי כָּתַבְנוּ
לָהּ מִכְתַּב תְּשׁוּבָה וְהִיא עָנְתָה לָנוּ, וְסִפְּרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ
חֲתוּלָה. וּבָאָבִיב בָּאָה אֵלֵינוּ שָׂרָה עַצְמָהּ, פְּשׁוּטָה וּגְבוֹהָה.
הִיא בָּאָה לְחֹדֶשׁ, רַק לִרְאוֹת אֵיךְ זֶה וַאֲנַחְנוּ הִתְפַּלַּלְנוּ
שֶׁהִיא תֹּאהַב אוֹתָנוּ וְתִרְצֶה לְהִשָּׁאֵר.

אַהֲבָה, גַּעְגוּעִים, תִּקְוָה
וְרֹךְ, הֵם הֶחֳמָרִים מֵהֶם אָרְגָה הַסּוֹפֶרֶת הָאֲמֵרִיקָנִית פַּטְרִישְׁיָה
מֶקְלַקְלַן אֶת עֲלִילַת הַסֵּפֶר, הַמְבֻסֶּסֶת עַל מִקְרֶה אֲמִתִּי
בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ.

הַסֵּפֶר זָכָה בְּעִטּוּר
נְיוּבֶּרִי הָאֲמֶרִיקָנִי לְסִפְרוּת יְלָדִים.