“מָה בְּסוֹפְשָׁבוּעַ, אַרְנָבוֹן? עָשִׂיתָ תָּכְנִיּוֹת?”

“הֵי חֲתוּלִי. כְּלוּם בֵּינְתַיִם. יֵשׁ לָךְ רַעֲיוֹן?”

“חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי… נַחְלִיף בָּתִּים?”

“נַבְתִּים חַלְפִים?!”

“רַק לְיוֹם-יוֹמַיִם…”

“אֵיזוֹ הַצָּעָה מֻצְלַחַת!”

“קְצָת לְחוּד וּקְצָת בְּיַחַד…”

“נֶהֱדָר!”

“אַתָּה בָּעִיר תִּהְיֶה תַּיָּר, אֲנִי בַּכְּפָר אוֹרַחַת.”

סִפּוּרוֹן מְחֹרָזלִקְטַנְטַנִּים מֵאֵת דּוֹרִית רַבִּינְיָאן בְּאִיּוּרָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁל הָאָמָּן דֶיְוִיד הוֹל.