יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבִים חֲתוּלִים,
וְכָאֵלֶּה שֶׁאוֹהֲבִים חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה מְעֻצָּבִים
אוֹ מַכְשִׁירִים מְשֻׁנִּים.
גִּיּוֹרָא אוֹהֵב עֵצִים.

יום אחד נקרה בדרכו של גיורא עץ תפוח מלוכלך וזנוח. הוא השקה וניקה, הסיר מודעות וחילץ מסמרים, עישב סביבו והמשיך בדרכו. למחרת גילה גיורא שהעץ עומד בפני כריתה, ומיד הוא חפר ועקר בזהירות את העץ מהאדמה, העמיס אותו על אופניו ורכב הביתה. בביתו הוא שתל את עץ התפוח. אליו צירף דקל עזוב, אחריו הציל סיגלון ופיקוס, ועוד ועוד עצים שונים מילאו אט־אט את החצר וגם את הבית.
יכול להיות שמרוב עצים הוא הגזים?

נטלי וקסמן שנקר היא מאיירת, אוהבת מאוד חתולים, חלונות ראווה מעוצבים ו… עצים. איירה את הספרים המפוזר מכפר אז”ר, לילה טוב מפלצת ואחרים. זהו הספר הראשון שהיא כתבה ואיירה.