“למטה, עדיין על אותו כיסא עץ קשה, המתין הצעצוע המסקרן שלי מתחת לשמיכה. אישיותו המשולבת הותקנה אחר הצהריים, בעודו ישן. ההרפתקה עמדה להתחיל.”

כשצ’רלי קונה רובוט מיוחד במינו – אדם מלאכותי ושמו אדם – ומציע למירנדה, האישה שהוא אוהב, לבחור לו יחד אישיות, הוא אינו מעלה בדעתו אילו השלכות תהיינה למעשיו. צ’רלי יגלה עד מהרה שאותו יצור חטוב ויפה תואר שניחן ביכולת עיבוד נתונים מרשימה, כושר למידה מופלא ומוסר מושלם, מוסיף עניין לחיים ומקל עליהם אבל גם מסבכם בדרכים לא צפויות. גם “אנושיותו” מוסיפה לתסבוכת. הוא יודע להתאהב – אם אכן זו אהבה, וכמו למירנדה, גם לו יש מה להסתיר.
הימים ימי מלחמת פוקלנד, אבל איאן מקיואן, במיטב המסורת של סוגת ההיסטוריה החלופית, שותל בהם אירועים שלא היו, מחיה את אלן טיורינג וממית אחרים, וטווה עוד מעשייה מענגת, נפתלת, מעוררת מחשבה ומתאימה לימינו אלה ולימים שעוד יבואו.

“מכונות כמוני מזכיר לנו שמקיואן הוא כישרון יחיד בדורו,”
הספקטייטור

“רומן חכם כל כך לא אמור להיות מהנה כל כך,”
האובזרוור