דאצ’ה מאראיני, סופרת, משוררת, מסאית מהפופולריות באיטליה, וממייסדות התנועה הפמיניסטית האיטלקית. בשנת 1938 עברה דאצ’ה להתגורר ביפן עם הוריה ואחותה וב-1943 נשלחה המשפחה לשנתיים למחנה ריכוז. בתום המלחמה שבה המשפחה לסיציליה, לעיירה בגהריה, מקום מגוריה של משפחת האם שהיתה בת אציל.

בדומה להוריה, הפנתה עורף לעָברה האריסטוקרטי והפכה לאחד הקולות הנשים הבולטים בשמאל האיטלקי. ספריה של מאראיני נמצאים דרך קבע ברשימת רבי-המכר באיטליה ואף זיכו אותה בפרסים ספרותיים יוקרתיים.

דאצ’ה מאראיני מתגוררת ברומא.

בגהריה הוא סיפור מסע שעורכת מאראיני אל זכרונות ילדותה בסיציליה, אל עבר שהפנתה אליו עורף וסירבה לקבלו. היא שבה ומבקרת בבגהריה כאישה בוגרת, בווילה המשפחתית שהיתה פעם הדורה ועתה הולכת ומתפוררת. הביקור הופך לא רק לסיפור אישי, אלא גם לסיפור על שחיתותה ואכזריותה של המאפיה בסיציליה שהשחיתה את יופיה העתיק של בגהריה. מאראיני משרטטת דיוקן של עבר והווה, יופי ואטימות לב, מסורת ומרד.

ספרה של מאראיני, דור חסר נחת הופיע ב”עם עובד” ב-1965.